Thales (שרון רפאל) מגיע אל אמנות הרחוב מתחום הפרסום (לאורך שנים עבד במשרדי הפרסום הגדולים בישראל, בתחילה כקופירייטר ובהמשך כמנהל וסמנכ״ל קריאייטיב). "מאז ומתמיד, קריאייטיב זו התשוקה הכי גדולה שלי – כל דבר שעוסק בחשיבה קריאטיבית מאוד מעניין, מושך ומסקרן אותי." השפה של Thales נשאבת מתרבות הפופ, קריקטורות, סקייטבורד ובקלות הוא מצליח ליצור זהות ייחודית משלו עם אופי ומשמעות. דמויות האנשים שהראש שלהם הוחלף בבניין, באים להעביר את תחושת העומס שיש לכל אחד ואחת מאיתנו, אותן מחשבות אין סופיות, דילמות ורעשי רקע, כמו 1,000 אנשי משרדים שמדברים באותו הזמן.
את רוב היצירות של Thales תוכלו למצוא במרכז ודרום תל אביב (כיכר אתרים, פלורנטין, קריית המלאכה).
איך מגיעים מתפקידים בכירים במשרדי פרסום לאמנות רחוב?
"עבורי זה היה מאוד אורגני והתחבר למי שאני. תמיד איירתי על הדרך, אבל אף פעם לא באמת התייחסתי לעצמי כאל צייר או אמן. הכל התחיל ב-2011, בזמן שהייתי קופירייטר, הונח על השולחן שלי בריף להשקת הרכב סמארט בישראל. לאחד הרעיונות איירתי סקיצה שקיוויתי שתעבור – "אנשי עיר". ציירתי דמויות של אנשים שהראש שלהם הוא בניין. הקונספט לא עבר, למזלי.
משום מה נתפסתי מאוד לדמות הזאת, הרגשתי שהיא מאוד מייצגת אותי בתור מישהו בנולד וגדל כל החיים בתל-אביב. אותם אנשי בניינים נשארו איתי ולאורך תקופה שרבטתי אותם על קרטונים שהיו מונחים במשרד (דקה לפני שזורקים אותם). עם הזמן שמתי לב שאנשים לקחו את אותם קרטונים ושמו אצלם במשרד על השידה או אפילו תלו על הקיר. היו כאלו שגם לקחו את האיורים הביתה וזה הגניב אותי. גם החיבור בין מרקר לקרטון שם את זה עבורי בפרופורציות הנכונות, כלומר משהו שבכל מקרה היה בדרכו לפח".
בתחתית הפוסט תמצאו לינק לאתר של Thales.
התמונה הראשונה צולמה ב POP UP MUSEUM TLV 3
ספר על התחלת הדרך
״ציירתי יותר ויותר דמויות, האינסטגרם שלי התחיל להשתנות והופיעו בו יותר ויותר ציורים שלי שגם הביאו הרבה תגובות חיוביות. עם הזמן התנסיתי גם באקריליק ובסופו של דבר גם עם ספריי. באופן מקרי פגשתי אמן ששכר עם עוד אמנים סטודיו משותף ותוך כדי שיחה, הוא הציע לי להשתתף בתערוכה שהם ארגנו במקום. לצורך התערוכה יצרתי מספר עבודות ואפילו מסגרתי אותן, מה שכבר נתן תחושה אחרת מסתם לעבוד על קרטונים זמניים. לאט לאט הופיעו עוד הזדמנויות להשתתף בתערוכות ונוצר קשר גם עם גלריות בחו"ל – דבר הוביל לדבר, אבל באותה תקופה אני עדיין לא מצייר על קירות. המפגש הראשון עם הרחוב התחיל בציורים מזדמנים עם מרקר על חפצים ורהיטים שמצאתי בדרכי. בדרך חזרה, שמתי לב שהחפצים כבר נלקחו וכך המשכתי לצייר על כל מה שניתקלתי בו ברחוב.
ב2018 פנו אלי עם הצעה להשתתף בתערוכת אמני רחוב שאורגנה על ידי שחף רודברג החבר'ה מ"הסיירת" שהתקיימה בכיכר אתרים. השתתפו שם אמנים שהכרתי והרגשתי מוזר שמשייכים אותי לתחום אמנות הרחוב, זה לא היה שיוך טריוויאלי עבורי, אבל זרמתי. כבר כילד גדלתי על סקייט ברחוב ותמיד אהבתי והושפעתי מאמנות רחוב, אמנות רחוב תמיד משכה אותי ומאוד שמחתי שמצאתי את ההזדמנות הראשונה ליצור ברחוב".
ספר על טכניקות העבודה שלך
"בתחילה ציירתי רק עם מרקרים ובהמשך עם אקריליק ומכחולים. אחרי הפרויקט בכיכר אתרים יצא לי לפגוש את קרן The missk. לפני כן עבדתי עם אקריליק ומכחולים ושמתי לב שקרן מסיימת ציור בשעה ולי לוקח 4 שעות, כי עם אקריליק צריך לעשות הרבה יותר שכבות והחלטתי לעבור לספריי. לאורך השנים התנסיתי גם עם paste art, הגעתי לזה כי חיפשתי דרכים ליצור יצירות שאני יכול להשקיע בהן בסטודיו ואז להדביק אותן במקומות מרכזיים. מינימום זמן עבודה בשטח, במטרה להקטין סיכון וחשיפה למשטרה ופקחים.
כשהתחלתי זה היה אלתורים שהתפתחו עם הזמן וכך נוצרה השפה העיצובית שלי. היום יש מקרים שבהם אני מגיע עם סקיצה ויש מקרים שאני מחליט מהו הקונספט ומאלתר במקום.
יש הרבה ספוטים שמגניבים אותי ועדיין לא הגעתי אליהם. עם The missk היינו פשוט עושים סיבוב בפלורנטין ונעצרים איפה שנראה לנו. בדרך כלל העבודה עם קרן היא ללא סקיצה מוכנה מראש. כשאני עובד לבד אני כן מכין סקיצה, כי עדיין פחות נוח לי עם התוצאות שאני מגיע אליהן באלתור חופשי. מהניסיון שלי, ציורים משמעותיים שמבוססים על אלתורים מהרגע להרגע לא יוצאים לי טוב, לכן אני מעדיף לתכנן מראש משהו שיתאים לספוט ומביא איתי את הציוד שאני צריך.
אני בד"כ מעדיף לעבוד בשעות היום, הבעיה היא כמובן המפגש עם משטרה ופקחים של העירייה. לשמחתי עד היום המפגשים איתם היו מינוריים, או שהצלחתי לקפל את הציוד לפני שראו אותי ולברוח, או שהם תפסו אותי באמצע והצלחתי לצאת מזה בדיבורים והסברים".
רחוב או גלריה?
אני לא עושה אמנות בשביל להרוויח ממנה, גם כשנוצר קשר עם גלריות, וזה תמיד קרה באופן אורגני ופאסיבי (הם פנו אלי) ולא במטרה ראשונית של רווח או מקסום היצירה שלי. למרות היצירה הרחבה שלי בשנים האחרונות ברחוב ובסטודיו, כל הנושא של להיות אמן, נמצא ברקע של הקריירה שלי ואני אף פעם לא All In באמנות שאני יוצר. שלא יובן לא נכון, אני מאוד מעריך גלריות ואמנים שמציגים בגלריות ממוסדות, אבל זה אף פעם לא דיבר אלי אישית".
מה מקור הכינוי שלך?
"את הכינוי קיבלתי לפני הרבה שנים כשלמדתי תקשורת. בקורס פילוסופיה למדנו על Thales הפילוסוף היווני. זה התחיל כבדיחה, כשכולנו קראנו אחד לשני תאלס. משום מה, מאז השם הזה נשאר איתי וכל מי שמכיר אותי מאז, כבר מכיר אותי כ-thales, וככה אני חותם גם ברחוב".
שתי היצירות הבאות מקורן בשיתוף פעולה עם The Missk
