Thierry Noir נולד בשנת 1958 בליון, צרפת, והגיע לברלין בינואר 1982. באפריל 1984 החל לצייר על חומת ברלין, ונחשב לאמן הראשון שעשה זאת. מטרתו של נואר הייתה לבצע מעשה מהפכני אמיתי: לצייר על חומת ברלין, לשנות אותה, להפוך אותה למגוחכת ולעזור בהפלתה, לקראת נפילתה הסופית בשנת 1989. נואר כיסה את החומה, שגובהה למעלה מ-3 מטרים, בצבעים בוהקים וחיים, במטרה לא לקשט אותה אלא להפריך את המסתורין והאיום שסבבו אותה. יצירותיו האיקוניות של נואר, הבהירות והלכאורה תמימות, שנצבעו על גבול קטלני זה, סימלו אקט יחיד של התנגדות וקול בודד למען חירות.
הציור על החומה היה אסור לחלוטין; היא נבנתה שלושה מטרים מעבר לגבול הרשמי, כך שחיילים מזרח-גרמנים יכלו לעצור כל אדם שעמד בסמוך לה. נואר נאלץ לצייר במהירות האפשרית, תוך שימוש ב"מתכון" של שתי דמויות ושלושה צבעים בלבד, כחגיגה של "נעורים נצחיים". על אף צבעיהם הבהירים ואופיים המשעשע, הציורים הותירו תחושת מלנכוליה: כפי שנואר אומר, "רק הגבתי לעצבותה של החומה".
מאז שנות ה-80, פעולותיו של נואר ושפתו הוויזואלית המיוחדת הפכו למוכרות ברחבי העולם וזכו להנצחה בתרבות הפופולרית, כמו בסרטו של וים ונדרס משנת 1987, כנפיים של תשוקה, ובעטיפת אלבום Achtung Baby של U2.
היצירה של נואר מתמקדת בקו ומטרתה לפשט את הצורות למרכיביהן הבסיסיים ביותר. פשטות זו שיקפה את הצורך לצייר במהירות בחוץ, בסביבה מסוכנת תוך סיכון ממשי לביטחונו האישי. נואר הגיב לסביבתו, והמפלצות שיצר מהוות מטפורה לחומה עצמה, כשכל אחת מהן מתארת את חוויותיו או תחושותיו כלפי מה שהוא מכנה "מכונת הרג".