ברחובות פריז, בין גרפיטי צבעוני לסטיקרים קטנים, אי אפשר להתעלם מהחתימה האדומה והברורה: THE END. מאחורי שתי המילים הפשוטות האלו מסתתר עולם שלם של אמירות פוליטיות, חברתיות ואקולוגיות. האמן, הפועל תחת השם The End of Animals, יצר שפה ויזואלית המזוהה עם דמויות חיות-אנוש מצוירות בטכניקת סטנסיל מוקפדת, ובצדן הכיתוב הדרמטי – THE END ."אני מצייר את מה שאנחנו לא רוצים לראות. THE END הוא לא רק סוף של סיפור – הוא תמרור אזהרה."
אמן יחיד או קולקטיב?
השאלה מי עומד מאחורי THE END עולה שוב ושוב בקרב חובבי אמנות הרחוב. האם מדובר באמן יחיד, או בקולקטיב של יוצרים? ההופעה העקבית של השפה האסתטית, הבחירה בצבעים ובמסרים, והקו הגרפי המובחן – כולם מצביעים על יד אחת ברורה. ועדיין, האנונימיות נשמרת בקפדנות.
האמן עצמו בוחר לא לענות ישירות לשאלה הזו. מבחינתו, הזהות האישית פחות חשובה מהמסרים:
"אין זה משנה מי אני. משנה מה אנחנו עושים לחיות, ומה הן אומרות לנו חזרה."
אסתטיקה: סטנסיל חד ונגיעות אדומות
העבודות של THE END נבנות בעזרת טכניקת סטנסיל (שבלונה) ברורה, עם קווי מתאר שחורים ולבן נקי. כמעט תמיד נוסף צבע דומיננטי – אדום – שמושך את העין ומעניק תחושה דרמטית.
הדמויות הן לרוב בעלי חיים מואנשים: שועלים, זאבים, כלבים, חתולים – לובשים בגדי אדם, מביטים במשקפות, מחזיקים כלי נגינה או מתבוננים בצופה. לצד הדמות, מופיע תמיד הטקסט “THE END” באדום, כמו חותמת או סיום של סצנה קולנועית.
בעלי חיים במרכז
בשם האינסטגרם שלו The End of Animals מונח המפתח להבנת העבודות. החיות הן לא רק מוטיב אמנותי אלא מסר פוליטי. הן מייצגות את העולם הטבעי, זה שנמצא תחת איום מתמיד מצד האנושות.
האמן מציב את החיות בתפקידים אנושיים: מתבוננות בנו, מפקחות, מנסות להתריע. בכך הוא הופך את התפקידים – במקום שאנו נביט בהן בכלוב, הן אלה שמביטות עלינו מהקירות. "אנחנו התרחקנו מהטבע, אבל הטבע לא התרחק מאיתנו. החיות בעבודות שלי מביטות בנו ושואלות – עד מתי?"
מסר פוליטי-חברתי
THE END לא מתמקד רק בסוגיות סביבתיות. העבודות שלו חותכות גם לנושאים של כוח, שליטה, וחוסר צדק חברתי. השילוב בין חיות מואנשות לטקסטים קצרים יוצר שפה ביקורתית שמדברת על חברה מודרנית אטומה. כשהמילה THE END מתנוססת על קיר, היא יכולה להתפרש כהכרזה על סוף האנושות, על סוף החיות, או על סוף של שוויון וצדק. חוסר הבהירות הוא לב היצירה – הוא מכריח את הצופה לחשוב, לפרש, ולהרגיש.
פריז כקנבס פתוח
פריז היא העיר שבה THE END פועל באופן הנרחב ביותר. העיר מציעה קירות חשופים, ארונות חשמל, דלתות ישנות ושטחים עירוניים שמספקים במה זמינה לאמנות הרחוב. העבודות משתלבות בטבעיות בסביבה: הן נראות חלק מהעיר, כאילו תמיד היו שם. העוברים והשבים נעצרים מולן, מצלמים, משתפים ברשתות החברתיות – וכך המסר מתפשט הרבה מעבר לגבולות העיר.
בין סוף לאזהרה
THE END הוא לא רק חתימה. זהו משפט קצר, טעון, שמסמל אזהרה. הוא מזכיר סצנת סיום של סרט, אבל ברחוב אין כתוביות אחרי. יש רק המשך של חיי היומיום. הכיתוב הזה, לצד החיות המואנשות, יוצר דיסוננס: מצד אחד אסתטיקה מושכת, צבעונית ונגישה; מצד שני – תוכן כבד שמטיל עלינו אחריות. "אני לא מנסה להפחיד. אני מנסה לעצור את מי שעובר ברחוב לרגע אחד, לחשוב על המשמעות של הסוף."
השפעה ציבורית ודיון
העבודות של THE END הפכו לחלק מהנוף הפריזאי. הן מצולמות, מתויגות ומופצות ברשתות החברתיות. מעבר לאסתטיקה, הן יצרו שיח ממשי על היחסים שלנו עם הטבע, על האדישות האנושית ועל תרבות הצריכה. באופן מעניין, בעוד שחלק מהאמנים בוחרים בטקסטים ארוכים או סיסמאות ישירות, THE END מסתפק במילים ספורות ובדימוי אחד. הפשטות הזו הופכת את העבודות לחדות וברורות יותר.
בין רחוב לגלריה
כמו אמני רחוב רבים, גם THE END חווה את הדילמה שבין אמנות חופשית ברחוב לבין מכירה בגלריות. עבודותיו כבר מצאו דרכן לחללים מסחריים, אך הוא ממשיך להדביק, לצייר ולכתוב על קירות ציבוריים.
"אני לא שייך לגלריה או לרחוב. אני שייך לחיות. המסר שלי חייב להיות במרחב הציבורי, איפה שכולם רואים."
THE END אינו רק שם. הוא מראה שמחזירה לנו את עצמנו, את היחס שלנו לחיות, לסביבה ולעולם. האסתטיקה הפשוטה, הדמויות החיות-אנוש, והכיתוב הדרמטי – הופכים את עבודותיו לנקודת עצירה במרחב העירוני. בפריז, עיר עם היסטוריה עשירה של אמנות רחוב ומחאה ציבורית, THE END בולט לא בזכות גודל או צבעוניות מוגזמת, אלא בזכות עוצמה מינימליסטית ומסר אוניברסלי.
"הסוף איננו סוף. הוא התחלה חדשה – אם נבחר אחרת."
רוצים לראות עוד?
אינסטגרם https://www.instagram.com/theendofanimals/?hl=he
בין האמנים שיצירותיהם מופיעות בסדרת הפוסטים על אמנות רחוב וגרפיטי בפריז:
SETH (Julien Malland), C215 (Christian Guémy), Vhils (Alexandre Farto), KASHINK (Maëva Martinez), Vale_Stencil (Valérian Lenud), The Pop Suréalist, The End of Animals (THE END), L’Empreinte Jo V (La Dactylo), IPDO (I Pixel di Oplontis), Mathieu 1976 (Mathieu Dussaucy), DJERADI LUDOVIC (Ludovic Djeradi), JR, Invader, Miss.Tic, Jef Aérosol, Blek Le Rat, Speedy Graphito, Hopare, Astro, Ardif, Ludo, Levalet (Charles Leval), Jo Di Bona, Monsieur Chat (Thoma Vuille), Zevs, Combo CK (Combo Culture Kidnapper), Alëxone Dizac, Tilt, Lek & Sowat, L’Atlas, Romain Froquet, Philippe Baudelocque, Jérôme Mesnager, Vinie Graffiti, Kalouf, Maye, A-MO, Clet Abraham, OakOak, Ender, Mosko et Associés, Codex Urbanus, Ella & Pitr, Dourone, Shaka (Marchal Mithouard), Raphael Federici, Pboy, Sismikazot, Kurar, Gregos, Tarek, Jace, Nasty, Doudou Style, FKDL, RNST, Zepha, Jerk 45, Onemizer, Bault, Polar Bear, Céz Art, Guy Denning, SP38, Zeer, Dume, Tanc, Kaldea, Antistatik, Reso, Woizo, MadC, Jober, Abys, Guaté Mao, Psyckoze, MonkeyBird Crew, Mantra, Aude Villerouge, Loraine Motti, Jean Faucheur, Jibé, Bom.K, Gris1, Aéro, Ludo, JBC, Le MoDuLe De ZeeR, Tilt, D*Face, Shepard Fairey, Banksy.
Lavo//Matik הלב התרבותי של אמנות הרחוב בפריז
רובע 13 בפריז – גן עדן לאמנות רחוב
אמנות רחוב Canal de l’Ourcq
Spot 13 אזור חדש לאמנות רחוב
פרוייקט ציורי הענק ברובע 13
Butte-aux-Cailles בפריז
59 Rivoli אמנות אלטרנטיבית
Belleville Paris – אמנות רחוב
Zoo Art Show – La Défense
Street Art Avenue בפריז
אמנות רחוב וגרפיטי ב Montmartre
DJERADI LUDOVIC כאוס עירוני
Mathieu 1976 המלאכים של פריז
IPDO הדרדסים שבקיר
הנשים של L’Empreinte Jo V
The Pop Suréalist – כסף וכוח
KASHINK קול נשי בפריז
C215 משורר הסטנסיל
THE END OF ANIMALS
