בעולם שבו אמנות הרחוב מזוהה בעיקר עם שמות גבריים, האמנית הצרפתייה KASHINK מצליחה כבר יותר מעשור להבליט קול שונה, צבעוני, חתרני ואנושי. מאחורי השם המהדהד והחד הזה עומדת Maëva Martinez, שנולדה בשנת 1981 וגדלה בצרפת. כיום היא מתגוררת ויוצרת בפריז, אך עבודותיה פרושות על קירות בערים רבות ברחבי העולם – ממיאמי לונדון וברלין ועד מקסיקו סיטי.

השם שבחרה לעצמה, KASHINK, אינו מילה אמיתית. זהו שם שהמציאה בעצמה, מין צליל אונומטופאי, כמו “באנג” או “פאו” מקומיקס – ביטוי לפיצוץ של צבע, רעיון ואנרגיה. “רציתי שם שמרגיש כמו התפרצות”, סיפרה לי. “שם שלא שייך לשפה מסוימת, שאין לו מגדר, שאין לו גבולות – בדיוק כמו האמנות שלי.”

זהות, צבע ומרד
KASHINK היא אחת האמניות הבודדות שמצליחות לשלב בין צבעוניות כמעט ילדותית לבין עומק פוליטי וחברתי. הדמויות שהיא מציירת – לרוב פנים עם ארבע עיניים, שפם עבה, והבעה מסתורית, נעות על הגבול שבין גבר לאישה, אדם וחיה, מציאות ופנטזיה. “אני מציירת דמויות שלא קיימות,” היא אומרת, “כי מבחינתי אמנות הרחוב היא הזדמנות להמציא עולם חדש שבו הכול אפשרי.”

אחת הסיבות שהעבודות שלה בולטות כל כך היא השילוב בין גרפיות חזקה לבין מסרים על מגדר, שונות ושוויון. בעיניה, הרחוב הוא מרחב שבו כל אחד- אישה, גבר או מי שביניהם, רשאי לתפוס מקום. “כשאני מציירת על קיר, אני לא רק יוצרת דימוי. אני תופסת מרחב שנחשב גברי ומחזירה אותו לכולם.”

אמנות עם משמעות
מאחורי כל אחד מהקירות שלה מסתתרת מחשבה עמוקה. הדמויות הצבעוניות שלה, עם קווים עבים, צבעים חזקים ומבטים חודרים, מבטאות רעיונות של זהות, שונות, קהילה והומור. “אני אוהבת צבעים מוגזמים,” אמרה בריאיון ל- Acclaim Magazine. “אני משתמשת בצבע כדי לומר דברים רציניים, אבל באופן שיגרום לאנשים לעצור, לחייך ולחשוב.”

בניגוד לאמנים רבים שחתימתם שקטה או מוצפנת, KASHINK משתמשת בשם שלה כסמל. היא חותמת אותו באותיות גדולות, ברורות, כאמירה של נוכחות נשית במרחב הציבורי. לדבריה, “אמנות רחוב תמיד נכתבה בגופן גברי, באנרגיה כוחנית. אני רוצה להראות שאפשר לצעוק גם אחרת. בצבע, ברגש, בחמלה.”