Fin DAC (Finbarr Notte) התשוקה שלו לאמנות התחילה בגיל צעיר, רגע לפני שעזב את אירלנד כדי להשתקע בלונדון, שם בילה את רוב חייו. במהלך השנים, פיתח סגנון ייחודי שהוא מכנה "אסתטיקה אורבנית". בגיל 45 הוא החליט לעזוב את תפקידו כמעצב במשרדי פרסום דיגיטליים ולהתמקד ביצירה ברחוב. כעבור מספר שנים הפך Fin DAC לאחד מאמני הרחוב הידועים בעולם שהוזמן לצייר murals ענקיים ב: ברלין, טוקיו, אמסטרדם, פריז, מילאנו, מיאמי, סידני, לוס אנג'לס ועוד.
Fin DAC התפרסם בעיקר בשל דיוקנאות נשיים אסיאתיות ואירו-אסייתיות בבגדים אתניים מבוססי שבלונות, עוטות מסכה מסתורית שקופה בכתמי צבע עזים על עיניהן. יצירותיו מתריסות, המבט עוצמתי ונכנס ישר פנימה. נראה שאין ליצירות שלו מסר פוליטי והן מתמקדות רק ביופי ובאסתטיקה.
כאשר Fin DAC ויתר על משרתו הקבוע במטרה להתמקצע באמנות רחוב, הפחד העיקרי שלו לא היה הסיכוי לחוות כישלון כמו שהוא היה נפילה מגובה רב. לשמחתנו, למרות הקושי שחווה, פחד הגבהים של האמן לא מנע ממנו לטפס עם הזמן על בניינים והוא למד לשלוט בפחד. הוא עדיין מתאר שהברכיים שלו משקשקות כאשר מדובר בגובה רב בקצה של בניין. "ברגע שמתגברים על הפחד מהגובה ומקנה המידה העצום, זה למעשה הרבה יותר קל לצייר ציורי קיר גדולים מאשר קטנים".
Fin DAC עסק בשרטוט טכני בפרויקטים הנדסיים לפני שהפך למעצב דיגיטלי, לאורך כל השנים, היה ברור לו שהוא צריך להתמסר לאמנות, אבל הביטחון והדימוי העצמי הושפעו מאוד מהנרטיב הפנימי אותו סיפר לעצמו "לא האמנתי במסוגלות שלי, לא האמנתי שיצירה שלי תעמוד בפני עצמה ולא האמנתי שאמנות בלבד יכולה לאפשר לי רווחה כלכלית. היום אני יודע שמה שדיברתי עם עצמי כשהייתי צעיר יותר, נבע מהפחד האמנותי ונתתי לו לשתק אותי. אמרתי לעצמי שאני לא מספיק טוב, אבל לשמחתי המציאות הוכיחה לי אחרת".
ההכנסות של Fin DAC ממכירת יצירותיו על בניינים או בגלריות, עוזרת לממן את האמנות הציבורית שלו שבדרך כלל נעשית במימון עצמי. המכירות בגלריות מממנות את המטוסים, הרכבות, המלונות, חומרי הגלם והפיגומים. "אני לא מצייר על קירות כדי שמישהו יקנה את העבודה שלי, אני עושה אמנות רחוב כדי לייפות את הנוף האורבני".
