גיא בלום המכונה DIOZ הוא אחד מאמני הרחוב הוותיקים שפועל בתל אביב כבר יותר מעשור. הדמויות של DIOZ מעוותות ומשדרות שיגעון ואפילו חוסר אסתטיקה. DIOZ מגיע מתחום האיור ולמד אנימציה בבצלאל. דווקא מתוך העיוות והשגעון של הדמויות בציורים שלו עולה היופי ובא לידי ביטוי הייחוד האסתטי שלהן.
באיזו שנה התחלת לצייר ברחוב – ספר על הפעם הראשונה?
"בסביבות 2006. הייתי אז סטודנט לאנימציה והייתי חייב לשחרר את עצמי מיותר מידי שעות מול המסך, הייתי יוצא לסיבובים ליילים ומפזר את הדמויות שלי ברחוב. נותן להם חיים אמיתיים גם מחוץ למחשב".
מה מקור הכינוי שלך?
"חבר המציא את השם כבר בכתה ז' בערך. ככה חברים שלי קוראים לי עוד מאז … היה קל פשוט לחתום בשם שכולם מכירים אותך בו".
מה ההבדל מבחינתך בין יצירה בסטודיו לבין יצירה ברחוב?
"בעיקר הזמן – ברחוב יש זמן קצוב להתחיל ולסיים. בסטודיו אפשר לחשוב יותר ולנסות דברים חדשים. למרות שגם בסטודיו, אני מעדיף להתחיל ולסיים באותה הפעימה".
אתה מגיע לקיר עם סקיצה ידועה מראש או מצייר/מאלתר לפי מה שיוצא באותו רגע?
"ברוב הפעמים זה אלתור על המקום. אם מדובר בקיר גדול, כנראה שאגיע אם קומפוזיציה כללית שאהבתי וממנה אתחיל לאלתר במקום. אף פעם הסקיצה והציור הסופי לא יוצאים אותו דבר. כל הכיף לתת לרגע לעשות את שלו".
איך אתה בוחר את הלוקיישן ליצירה הבאה?
"לפעמים יש לוקיישן שתקוע לך בראש ואתה חייב להגיע אליו ולתת לו אהבה. לפעמים פשוט יוצאים לטיול ומה שבא בא".
מתי אתה הכי אוהב ליצור ברחוב ולמה?
"יש תקופות שאני אוהב לצייר בימי שבת, במהלך היום ברוגע, עם כמה בירות בצד. יש תקופות של סיבובי אופניים בלילות והפצצות מהירות של ספוטים קשים. ממש תלוי תקופה והלך הרוח שלה".
מהי טכניקת העבודה שלך?
"ברחוב בעיקר ספריי. מידי פעם בא לי איזה רולר פיס והיו כמה התנסויות של פייסטאפים, אבל אין על הפחית. בסטודיו אני משתמש בכל מיני חומרים – טושים מכחולים מה שבא ליד. עיסת נייר זה גם אחד החומרים האהובים עליי כשיש זמן ומוזה לאיזה פסל או מסיכה".
מהם מקורות ההשראה שלך ומיהם אמני הרחוב שהכי השפיעו/משפיעים עליך?
"יש כל כך הרבה אומנים מעולים שם בחוץ, אבל תמיד אהבתי אומנות שיבטית עתיקה: מסיכות אפריקאיות, טוטמים של המאיה או פסלים של האינקאס. יש באומנות הזאת משהו נצחי".
בתחתית הפוסט תמצאו לינק לאתר הרשמי של DIOZ
