בין הסמטאות של פריז, על קירות אפורים, דלתות מתכת או ארונות חשמל, אפשר לפגוש פנים חיות ומבט חודר. אלו הם פניו של C215, מהאמנים הבולטים והמשפיעים בסצנת אמנות הרחוב הצרפתית והבינלאומית. יצירותיו אינן סתם ציורים; הן דיוקנאות מלאי רגש, שמכניסים צבע, עומק וסיפור אישי לכל פינה עירונית.
C215, ששמו האמיתי הוא כריסטיאן גמי (Christian Guémy), נולד בפריז ב-1973, ונחשב כיום לאחד מאמני הסטנסיל (שבלונה) הגדולים ביותר בעולם.
בניגוד לאמנים רבים ששומרים בקנאות על אנונימיותם, C215 מעולם לא ניסה להסתתר. Christian Guémy החל את דרכו בסוף שנות ה-2000, וכבר מראשית הדרך בחר להתמקד בדמויות אנושיות: חסרי בית, ילדים, קשישים, פליטים וכל אותם אנשים שאינם זוכים לרוב לייצוג חיובי במרחב הציבורי. בכך הוא הפך את אמנות הרחוב לכלי של אמפתיה, חמלה ונראות חברתית.
שפת הסטנסיל
C215 מתמחה בטכניקת הסטנסיל – חיתוך שבלונות מדויקות שבעזרתן הוא יוצר שכבות צבע מורכבות. מה שמייחד אותו, הוא היכולת לקחת את הטכניקה הפשוטה הזו, ולעבד אותה ליצירות מרובות שכבות, מלאות בפרטים ובצבעוניות עשירה. הדיוקנאות שלו נבנים מקווים חדים בשחור ומצבעים עזים: כחול, טורקיז, כתום, ורוד. האפקט הסופי מעניק תחושת חיות ותנועה – הדמויות כמעט נושמות מהקיר.
דיוקן כעדשה חברתית
מה שמייחד את עבודותיו של C215 הוא לא רק הצד האסתטי אלא גם הבחירה במושא. הוא מתמקד באנשים שאינם זוכים לייצוג: חסרי בית ברחוב, פליטים, נשים וילדים מאזורי סכסוך, וגם בעלי חיים. הדיוקנאות הופכים לחלון אל עולמות שקופים, ומכריחים את העוברים ושבים לעצור ולהביט למי שנמצא בדרך כלל בשוליים. "אני מנסה לתת נראות לאלו שאין להם קול. עבורי, הרחוב הוא המקום הנכון ביותר לכך – המקום שבו כולנו חולקים את המבט."
פריז כגלריה פתוחה
פריז היא הקנבס המרכזי של C215. ניתן למצוא את עבודותיו כמעט בכל רובע:
- ברובע ה-13, סביב ציורי הקיר הענקיים, תלויות גם עבודות קטנות ומדויקות שלו.
- במונטרוי (Montreuil), הפרבר שבו הוא מתגורר, הוא הפך רחובות שלמים לגלריה חיה.
- ליד תחנות מטרו כמו Gare d’Austerlitz או Belleville אפשר להיתקל בדיוקנאות שמוסיפים צבע לסביבה האורבנית.
הבחירה למקם את העבודות במקומות יומיומיים משרתת את המטרה: להפגיש את הציבור הרחב עם הפנים שנעלמות מעיניהם.
ה mural הזה במונמרטר (Rue Saint-Rustique) של C215 הוא מחווה מפורשת לאמנים ולדמויות ההיסטוריות של הרובע. הדמויות הן:
- אנרי דה טולוז־לוטרק (Henri de Toulouse-Lautrec) – מופיע עם כובע עגול וזקן מחודד, מזוהה מאוד עם חיי הלילה של מונמרטר ועם הפוסטרים שצייר ל־Moulin Rouge.
- ואן גוך (Vincent van Gogh) – מופיע עם הזקן והבעת הפנים המוכרת, חי במונמרטר עם אחיו תיאו בסוף המאה ה־19.
- פבלו פיקאסו (Pablo Picasso) – בגרסה צעירה, עם כובע ומעיל, יצר בשנותיו הראשונות בפריז באטלייה במונמרטר (Bateau-Lavoir).
- מודיליאני (Amedeo Modigliani) – מזוהה עם דיוקני הנשים הארוכים שצייר, חי ויצר גם הוא ברובע.
C215 מציב אותם זה לצד זה כדי לייצר פנתיאון חזותי של מונמרטר – שילוב של הסגנון האישי שלו עם דמויות שהפכו לסמלי הרובע.
בין רחוב לגלריה
כמו אמנים אחרים, גם C215 נע בין הרחוב לבין חללים מסחריים. יצירותיו נמכרות בגלריות יוקרתיות ומוצגות במוזיאונים, אך הלב נותר ברחוב. הוא עצמו אומר כי הוא רואה הבדל ברור: "הגלריה היא מקום למי שמחפש אמנות. הרחוב הוא מקום שבו האמנות מוצאת את האדם". האיזון הזה בין מסחרי לחברתי, בין אמנות גבוהה לאמנות רחוב, הופך אותו לאחד הקולות המעניינים של הדור.
פרויקטים מיוחדים
מלבד עבודות הרחוב, C215 השתתף בעשרות פרויקטים ציבוריים ברחבי העולם: יצירות קבועות על מבנים היסטוריים. פרויקטים חינוכיים עם ילדים ובני נוער בפריז. שיתופי פעולה עם מוזיאונים, כולל מוזיאון הלובר, שבו יצר דיוקנאות בהשראת יצירות קלאסיות.
אמנות מחאה
מעבר לצד האסתטי והחברתי, יש גם אמירה פוליטית ברורה ביצירותיו. הוא מתייחס לנושאים כמו חופש ביטוי, זכויות אדם, פליטים ומאבק בגזענות. דרך הדיוקנאות, הוא נותן להם קול ומעמיד אותנו מול שאלות מוסריות.
בעוד שפריז היא ביתו, עבודותיו של C215 הגיעו לערים רבות בעולם: ניו יורק, לונדון, ברלין, רומא ועוד. בכל מקום, הפנים שלו הופכים לסמל אוניברסלי של אנושיות ושל מבט חומל.
C215 הוא הרבה יותר מאמן סטנסיל. הוא משורר ויזואלי שמספר סיפורים דרך פני אנשים, ומשאיר חותם בכל קיר שהוא נוגע בו. הרחובות של פריז לא היו נראים אותו דבר בלעדיו, ותרומתו לאמנות הרחוב העולמית עצומה. עבורו, כל עבודה היא לא רק יצירה אלא גם הצהרה: אמנות יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים אנשים ואת הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו.
רוצים לראות עוד?
אינסטגרם https://www.instagram.com/christianguemy/
בין האמנים שיצירותיהם מופיעות בסדרת הפוסטים על אמנות רחוב וגרפיטי בפריז:
SETH (Julien Malland), C215 (Christian Guémy), Vhils (Alexandre Farto), KASHINK (Maëva Martinez), Vale_Stencil (Valérian Lenud), The Pop Suréalist, The End of Animals (THE END), L’Empreinte Jo V (La Dactylo), IPDO (I Pixel di Oplontis), Mathieu 1976 (Mathieu Dussaucy), DJERADI LUDOVIC (Ludovic Djeradi), JR, Invader, Miss.Tic, Jef Aérosol, Blek Le Rat, Speedy Graphito, Hopare, Astro, Ardif, Ludo, Levalet (Charles Leval), Jo Di Bona, Monsieur Chat (Thoma Vuille), Zevs, Combo CK (Combo Culture Kidnapper), Alëxone Dizac, Tilt, Lek & Sowat, L’Atlas, Romain Froquet, Philippe Baudelocque, Jérôme Mesnager, Vinie Graffiti, Kalouf, Maye, A-MO, Clet Abraham, OakOak, Ender, Mosko et Associés, Codex Urbanus, Ella & Pitr, Dourone, Shaka (Marchal Mithouard), Raphael Federici, Pboy, Sismikazot, Kurar, Gregos, Tarek, Jace, Nasty, Doudou Style, FKDL, RNST, Zepha, Jerk 45, Onemizer, Bault, Polar Bear, Céz Art, Guy Denning, SP38, Zeer, Dume, Tanc, Kaldea, Antistatik, Reso, Woizo, MadC, Jober, Abys, Guaté Mao, Psyckoze, MonkeyBird Crew, Mantra, Aude Villerouge, Loraine Motti, Jean Faucheur, Jibé, Bom.K, Gris1, Aéro, Ludo, JBC, Le MoDuLe De ZeeR, Tilt, D*Face, Shepard Fairey, Banksy.
Lavo//Matik הלב התרבותי של אמנות הרחוב בפריז
רובע 13 בפריז – גן עדן לאמנות רחוב
אמנות רחוב Canal de l’Ourcq
Spot 13 אזור חדש לאמנות רחוב
פרוייקט ציורי הענק ברובע 13
Butte-aux-Cailles בפריז
59 Rivoli אמנות אלטרנטיבית
Belleville Paris – אמנות רחוב
Zoo Art Show – La Défense
Street Art Avenue בפריז
אמנות רחוב וגרפיטי ב Montmartre
DJERADI LUDOVIC כאוס עירוני
Mathieu 1976 המלאכים של פריז
IPDO הדרדסים שבקיר
הנשים של L’Empreinte Jo V
The Pop Suréalist – כסף וכוח
KASHINK קול נשי בפריז
C215 משורר הסטנסיל
THE END OF ANIMALS
