תמיר שפר (Tamir Shefer), בוגר האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. יוצר, מעצב ומאייר בארץ ובעולם. תמיר שימש בעבר כראש המחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון.
היצירות של תמיר שפר יוצרות דיאלוג צבעוני וגרפי בין הקו התוחם לבין הצורה שהוא מצייר.
יצירותיו והסיפור שהוא מספר דרכן, מקודדות למשחק הפשוט והמדוייק שבין קו לצורה, בין עומס הרקע לבולטות של האיקונים )הכמעט פאגאנים( שבחזית. בכל יצירה, ישנם אינסוף קווי סיפור שלא תמיד מובאים עם התחלה, אמצע או סוף – אבל בהחלט יש להם נרטיב מובהק.
המעצב והמאייר תמיר שפר נולד בסן פרנסיסקו בשנת 1963 ולאורך השנים, פרסם כבר מגיל צעיר את עבודותיו בעיתונים ובמגזינים נחשבים. "אני מן שילוב מוזר של מעצב דיגיטל, מאייר ואמן (צייר) ומשלב הכל יחד". בין היתר היה שפר ממקימי העיתון האלטרנטיבי הראשון בארץ "הבועה", שם שיתף פעולה עם רותו מודן, דודו גבע, זאב אנגלמאיר ומאיירים נוספים שפעלו בסצנת הקומיקס האלטרנטיבית. את יצירותיו תוכלו גם למצוא בתערוכות, בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם.
ספר על תהליך וטכניקת העבודה שלך
"בסטודיו אני רגיל לעבוד על קנבסים גדולים מאוד, לכן אני מרגיש נוח עם קנה המידה הגדול שהקיר מאפשר לי. אני מגיע לקיר עם סקיצה שיש לי בראש. אם הקיר מאוד גדול אני מתכנן מראש משהו כללי או מתחיל מהדמויות המרכזיות ואחר כך ממשיך ליצירת הרקע שלרוב מבוסס על 'כתב אוטומטי' מה שנותן לי יותר חופש במהלך היצירה. אני לא מגיע לקיר עם סקיצה מתוכננת ודווקא מחפש את היד החופשית שזורמת לי נכון יותר עם הרחוב. כאמן מאוד מעניין אותי ליצור חוויה מקיפה ולא רק קיר אחד, לדוגמא בחניון בשוק הפשפשים ביפו, זה התחיל מקיר הכניסה לחניון ובהמשך הבעלים ביקש ממני לצייר גם בחללים הפנימיים ואפילו את השילוט במתחם. גישה כוללנית כזו מאפשר לצופה להיכנס לתוך היצירה ולהפוך לחלק משמעותי מהחוויה שהיצירה מספקת (תמונות בהמשך הפוסט).
אני איש של מכחולים, חומר וטקסטורה גם בסטודיו וגם על הקיר. בשנים האחרונות אני גם משלב הקרנה של וידאו על גבי יצירה שמצוירת על קיר – זה נותן ליצירה רובד נוסף, תנועה ודינמיקה שנוצרת מהשילוב. באופן כללי אני בעניין של יד חופשית, פרי סטייל ועבודה בתנועה מקבילה לרחוב".
האם יש מסרים מרכזיים (אישיים, חברתיים, אוניברסאליים) ביצירות שלך?
"כן בהחלט – יש לי אוסף של איקונים, מן שפה כזאת שפיתחתי עם השנים ואני משחק איתה, חוזר עליה, היא משתנה ומתפתחת עם הזמן. השפה בנויה על סימבוליקה של חפצים, דמויות ומסרים שאני אוסף בטיולי האופניים שלי בעיר. אני גר ביפו ורוכב הרבה מאוד על אופניים בסביבה. בכל נסיעה אני פוגש את המציאות ואת המחשבות שלי לגביה – יחד הם באים לידי ביטוי באומנות שלי. אני מצטט את העיר, את הדינמיקה, את ההפרעות, את המסרים שהיא מעבירה לי (בין ייאוש לשמחה – כל הג'ננה יחד). מעין תימצות של הדברים שתפסתי על הדרך עם האופניים, הציורים שלי יוצרים חוויה של תנועה ומתכתבים עם השיגעון של העיר. ריצוד וחוסר שקט לצד גריד, בהירות ותנועה. אני מאמין בחיוביות ובאופטימיות ואני מקווה שהציורים שלי הם אריזה יפה וצבעונית של מורכבות המציאות החברתית והפוליטית. אני בא עם FUN ואנרגיות חיוביות, מנסה לתת מראה קיומית שמבוססת על תחושה אישית, אבל מאמין שהרבה אנשים ימצאו את עצמם בתוך היצירה ויתחברו אליה. אני מאוד אוהב לצייר בסביבה הקרובה שלי – מקשט לי את הדרך שלי במרחב הציבורי".
האם ישנן שעות מסוימות ביום/לילה בהן אתה מעדיף ליצור ברחוב ולמה?
"אני מעדיף כשלא חם 😊
לרוב אני עובד בערב או בשעות הבוקר המוקדמות. זה יוצר הרבה רעש ותכונה כשיוצרים ברחוב. כל מני אנשים נגשים אלי, חלקם מעריכים ומפרגנים וחלקם כועסים ומאיימים, לכן אני דווקא מעדיף לעבוד כשהרחוב שקט יותר".
מהם מקורות ההשראה שלך ומיהם אמני הרחוב שהכי השפיעו/משפיעים עליך?
"מקורות ההשפעה שלי מגוונים ומוזרים קצת – הבסיס מתחיל בקומיקס, אחרי הלימודים בבצלאל נסעתי לסן פרנסיסקו ושם למדתי ועסקתי באיור דיגיטלי מה שעם הזמן לימד אותי לעבוד בשפה איקונית יותר. באותה תקופה גם ביקרתי הרבה במקסיקו ושם נחשפתי לאמנות פגאנית שגם היא השאירה בי את חותמה".
אמנים שונים התייחסו לאמירה שהמרחב הציבורי והרחוב שייך לכולנו – מה עמדתך בנושא?
"אני לא מחכה שמישהו יזמין אותי ליצור – אני יוזם פרויקטים בעצמי. אמנות רחוב היא חלק מהשפה של העיר – תמיד היתה ותמיד תהיה. העיר מלאה ב"הפרעות" שהן חלק מהייחודיות והאופי של העיר. אמנות הרחוב היא חלק מההתפתחות של המקום ותורמת לשכונה".
היצירות של תמיר שפר בפוסט זה צולמו ביפו העתיקה ובמרכז תל אביב.
בתחתית הפוסט תמצאו לינקים לפייסבוק ולאתר של תמיר שפר.
לינקים לפייסבוק ולאתר האישי של תמיר שפר.
