

סאשה קלו (KLO), עולה חדש/ישן מברית המועצות, בן 32 גר בתל אביב, נמצא בצומת קריירה אחרי עבודה של שנים כסו שף במסעדת יוקרה. סאשה גרוש ואב לשני בנים, יוצר ברחוב כבר לא מעט שנים. "כשהגעתי לתל אביב היתה תחושה סביבי שכולם מציירים ברחוב, כך שהרגשתי נוח להצטרף". במבט על היצירה של סאשה רואים חיפוש מתפתח אחרי שפה גרפית ואמירה אמנותית ייחודית. הכישרון, התשוקה וההתמדה שלו משכו את עיני ופגשתי אותו לשיחה בפלורנטין – שם תמצאו עשרות יצירות שלו.
למה בעצם אתה יוצר ברחוב?
"אנחנו חיים בעולם מטורף, חיים משוגעים מלאים בעומס וטרדות – יצירה ברחוב היא רגע קסם של ניתוק, של כניסה לתוך עצמי. אין לי עוד רגעים כאלו בחיים שאני יכול להתנתק, לא לחשוב על שום דבר ורק לחוות תענוג והנאה. יצירה ברחוב היא שחרור וזמן נקי עם עצמי".




אתה יוצר גם עבודות סטודיו?
"כן אני מצייר גם על קנבס ומציג כעת כמה עבודות בגלריית "פחות מאלף" בפלורנטין. אני עדיין מתנסה ומחפש את הקו שלי. הייתי שמח לעזוב את התחום התובעני של עבודה במטבחים מקצועיים וליצור אמנות לפרנסתי".
כשאני שואל על היצירה ברחוב סאשה מספר שהוא יוצר בעיקר אחרי החשכה ולא בגלל שזה מסוכן אלא בגלל שאין לו זמן אחר. לא פעם הוא מעדיף לצאת לצייר במקום ללכת לישון. בתשובה לשאלה משנה לך איפה את יוצר? הוא עונה, "כן לפעמים אני מוצא את עצמי עומד מול הקיר דקות ארוכות וחושב איך יהיה הכי נכון לצרף את היצירה שלי למה שכבר מופיע על הקיר. חשוב לי להשתלב עם מה שיש שם (ציור אחר, צינור, חלון, מזגן), כשהיצירה משתלבת עם משהו שיש בקיר היא נעשית מעניינת יותר".
למה אתה עושה את זה – מה המוטיבציה שלך?
"המוטיבציה האישית שלי היא הזמן הזה לעצמי – הניתוק שיצירה ברחוב מאפשרת לי.
מבחינה חברתית אני רוצה בעיקר להעלות חיוך, שמי שרואה את היצירה שלי יחייך באמצע היום שלו".
בסצנת אמנות הרחוב המקומית, שבה הדימויים נעים בין מחאה לציניות, סאשה קלו מציע רגע של תום – ארנב מחייך שמבקש להעניק חיוך בחזרה. דרך שילוב מדויק בין יצירה לקיר, בין צבע למרחב, הוא מוצא לעצמו פינה של שקט בעיר שאינה נחה לרגע. סיפורו האישי, כאב, כיוצר, כעובד בעולם קשוח – נטמע ביצירה שמבקשת דווקא רוך, קלילות ושמחה. ייתכן שזה בדיוק מה שהופך את העבודות שלו לבעלות נוכחות שקטה אך עמוקה – הן לא רק מצוירות על הקיר, הן מדברות איתו.












רוצים לראות עוד?
עקבו אחרי KLO באינסטרגרם
